צבעי פסטל והיאק

כל כך הרבה זמן לא נגעתי בצבעי פסטל.

המוזה עטפה אותי.
אין כמו ההתרגשות הזאת והציפייה כבר להתפנות לצייר.

אני מתיישבת ומארגנת לי את החומרים שאני צריכה.

דף לבן, קופסא מלאה בפסטלים ישנים כיסא ואור נעים.

לוקחת את הפחם ומתפרצת על הדף.

עיגול פה,משולש שם כמה מדידות ובדיקת פרופורציות, והבסיס מוכן.

הצבעים מגיעים בפלישה לציור ומשנים אותו לגמרי. מחסר למלא.

קצת מטשטשת וקצת מבליטה, מרחיקה ומקרבת את הציור כדי לבדוק מה העין הספיקה לפספס.

הציור תופח לי מהדף כמו עוגה שעולה ועולה ועכשיו רק צריך לשמור על ה"טמפרוטורה" הנכונה כדי שלא תיפול. היד כבר קלטה את הכיוון, רק צריך להמשיך באותו הקו.

הסתכלות מסכמת, מתקנת ומשנה את מה שצריך.

עכשיו הגיע הזמן להתפרע! כמה פסים, קצת הדגשה של צבעים.

חתימה.

🙂

חברות

הבחורה בציור שאותה הכרתי כבר שנים, אפשר לומר שהיינו חברות נפש ממש. ביום הולדת אחד החלטתי לשבור את המסורת שלי לצייר אנשים ללא ידיעתם והבאתי לה את הציור הזה.

החיים מתגלגלים והדרכים מתפצלות, אך הציור הקטן ישמור הכול. 

זיכרונות מתוקים ואהובים של חברות 🙂

קופסא מתפוצצת לבעלי היקר

הכנתי ברכת יום הולדת לבעלי בעזרת הדרכה מעולה מאמהות משקיעות 
תצוגה בסרטון קופסא מתפוצצת

לוח מודעות ישן ששדרגתי

לוח המודעות המהמם הזה קצת התיישן. השארתי לו את האופי הקודם עם יופי חדש ופרשי.

מהמתלים עצמם הכנתי שושנים קטנות 🙂

הציור הראשון שבחרתי לפרסם בבלוג

צויר לפני כשנתיים, השתמשתי בעפרונות ובפחם. אם היה שם לציור הזה הוא היה 'תורך'.

יש אנשים שרואים את הציור הזה ונבהלים ויש אחרים שנמשכים להסתכל עליו לעוד כמה דקות. אני רואה בו את המצפון שלי, כשמגיע הזמן הנכון הוא מראה לי את תורי לפעול.

Named 'Your Turn'. Painted about two years ago using only pencils and charcoal.

Some are startled by it, others drawn to it and gaze at it for a few more minutes. I see in this sketch my conscience, Due time it shows me when to take action.